טיפ מוטיבציה #2: גנטיקה היא לא הדבר היחיד שיקבע את הצלחתכם בחדר הכושר!

בשנת 2007, חוקרים אוסטרלים בדקו וסקרו את כל המחקרים והספרות הנוגעת בקשר הנוצר בין הגנים שלנו לבין סביבת חדר הכושר. הממצאים העלו חד משמעית – הגנטיקה האישית שלנו היא רק חלק מהסיפור ולא הסיפור כולו.

נמצא כי מלבד הגנטיקה המולדת שלנו, לביצועים ותוצאות בחדר הכושר קיימת חשיבות עצומה לידע שאנו נושאים ולצורת השימוש בו. כלומר, הביצועים והתוצאות הספורטיבים מושפעים בצורה ישירה ע"י בסיס הידע שלכם וסביבתכם הקרובה (רמת הציוד וסוג האוכלוסיה סביבכם), פרט לביולוגיה והגנטיקה הייחודית שלכם.

גנטיקה היא רק חלק בודד בסיפור. מקור התמונה: NickTumminello.com

גנטיקה היא רק חלק בודד בסיפור. מקור התמונה: NickTumminello.com

אז ככל הנראה ורובינו לא נהפוך למר אולימפיה החדש, אך בהחלט כל אחד מאיתנו יכול להפוך לגרסה החזקה והבריאה יותר של עצמו.
אנו חיים בעידן האינפורמציה (או המיסאינפורמציה, תלוי באיך מתבוננים בדברים). כיום, כל אחד יכול למצוא תכניות אימון ותזונה באינטרנט בקלות. הבעיה היא שלא כל דבר מתאים לכל אחד. מצאו מקור מידע איכותי ומישהו שיוכל לעזור לכם לברור את האמת מהשטויות.

היו ביקורתיים, המשיכו תמיד לבדוק, לקרוא, להתנסות וללמוד מאחרים כי קיימת דרך גם עבורך.

 

תהיו חזקים,

רובין יפים.


ודאו שאתם עוקבים אחרי בפייסבוק, על מנת לא לפספס מאמרים ופוסטים חדשים. כרגיל, אשמח לשיתוף ולפידבק על המאמר שקראתם, בתגובות למטה.

שיטות אימון מתקדמות: עקרון ה1-6

contrast4

מחפשים דרך לגרום לרמות הכח וההיפרטרופיה שלכם להגיע לשחקים חדשים? הזהרו, תוצאות התכנית הבאה עשויות להפתיע גם את המתאמנים הותיקים ביותר שביניכם.

עקרון ה1-6 מבוסס על תופעת ה – (PAP (post-activation potentiation. תופעה ניורולוגית זאת היוותה בסיס למחקרים מדעיים רבים. תוכלו למצוא דיון אודות PAP ונושאים מעניינים וחשובים רבים בספר המצוין Neuromechanics of Human Movement, 4th ed של רוג'ר אנוקה. שיטה זו, מיועדת למתאמנים מנוסים וותיקים, בעיקר בגלל הסיכונים האפשריים שבמאמצים כבדים במיוחד, עבור מתאמנים מתחילים.

בגדול, תופעת הPAP מוסברת כיכולת לגרום לשריר להתכווץ בצורה רצונית חזקה יותר, כתוצאה מכיווץ רצוני חזק מקדים לו. דרך תופעת הPAP ניתן לפתח פרוטוקולים שונים, בעלי מספר חזרות ותרגילים משתנים ותלויי מטרה. השימושים הנרחבים ביותר בתופעה, מתבצעים בעיקר בענפים בעלי אוריינטציית כח, כגון: ספרינטרים, מזחלות שלג וכו'. תופעה זו מהווה את הבסיס לשיטות האימון המורכב ואימון הקונטרסט.

• סרטון נחמד בו קבוצת חוקרים מציגה את השפעות הסקוואט (כיווץ חזק) על יכולות הניתור לגובה (כיווץ חזק עוד יותר):

 

בעקרון ה1-6 לכשעצמו, בוצע שימוש נרחב בעיקר בקרב משקולנים אולימפיים במזרח אירופה. מקור שיטת ה1-6 איננו ידוע, אך ככל הנראה הוצג לראשונה ע"י ורקושנצקי או שמידטבלייכר.

עקרון ה1-6

שימוש מתאים בעקרון זה, יעשה כאשר המתאמן נמצא בתקופת אימונים שמטרתה היא שיפור בכח. בגדול, ככל שהמתאמן יהיה חזק יותר בטווחי חזרות נמוכים, כך יהיה מסוגל להתמודד כנגד משקלים גבוהים יותר בתכניות אימונים שמטרתם העיקרית היא שיפור בהיפרטרופיה.

בעבודה עם ספורטאים, התכנית מביאה גם לשיפור רב ביכולת הפקת כח מהירה ומקסימלית. לכן, עשויה להיות אידיאלית עבור ספורטאים המחפשים לשמר ואף לשפר כח יחסי ומתפרץ, תוך כדי עלייה במשקל.

"התכל'ס"

בצעו חימום מתאים, התקדמו בהדרגתיות למציאת הRM1 שלכם לאותו היום. נוחו 3-10 דקות ובצעו סט נוסף של אותו התרגיל לRM6. נוחו 3-10 דקות נוספות וחזרו על הרצף בסה"כ 3 פעמים.
אם האימון מבוצע בסופר סט עם מנוחה מתאימה, כפי שלמדנו בסדנא ולא גב אל גב, זמן המנוחה יקוצר.
ככל שהתרגיל מערב יותר מסת שריר, כך זמן ההתאוששות ממנו יהיה ארוך יותר. לדוגמא בדדליפט כבד זמן המנוחה יהיה כ10 דקות בין הסטים, בעוד בכפיפת מרפקים זמן המנוחה יהיה 3 דקות בלבד.

תכנית לדוגמא:

* א1 ו-א2 מתבצעים כסופר סט: א1 -> מנוחה -> א2 -> מנוחה, כפול מספר הסטים הרשום ובטווח החזרות המצוין.

א1. פרונט סקוואט, קצב 40X0, סטים 6,1,6,1,6,1, 3 דקות מנוחה
א2. כפיפת ברכיים במכונה יעודית, קרסולים בדורסי פלקשן, קצב 40X0, סטים 6,1,6,1,6,1, 3 דקות מנוחה

* ב1 ו-ב2 מתבצעים כסופר סט: ב1 -> מנוחה -> ב2 -> מנוחה, כפול מספר הסטים הרשום ובטווח החזרות המצוין.

ב1. לאנג' בהליכה כנגד מ. יד, 12-16 צעדים, 30X0, 2 דקות מנוחה,
ב2. דדליפט רומני, 6-8 חזרות, קצב 40X0, 2 דקות מנוחה.

אם כל הכוכבים בשמיים יסתדרו בקו אחד, בכל סט תמצאו שתצליחו לעלות בכ2-5% במשקל העבודה. זה אולי עשוי להראות כעלייה לא משמעותית אך זכרו שלעיתים גם מאית השניה תכריע בין המקום הראשון לשני.

סיכום #1 – הסקוואט: וריאציות, דגשים והתאמות

Squat_Bar_Placement
בעמוד זה תמצאו את כל סיכומי החומר שלמדנו בנושא הסקוואט:
1) התאמת רוחב עמידה וזווית כף הרגל (מבנה ירך ותעלת גיד הפטלה): רוחב העמידה וזווית כפות הרגליים נקבעים ע"פ מבנה מפרק הירך (תנועתיות ראש הפימור בתוך מכתש האצטבולום) ובדיקת מרכוז הטיביאל טיובורוסיטי ביחס למרכז הפטלה.

בשורה התחתונה: כל רוחב עמידה אשר מאפשר גם שמירה על גו ניטרלי וגם על זוויות ברכיים וכפות רגליים זהה, נחשב לתקין.
עמידה רחבה יותר, תאפשר גיוס רב יותר של הגלוטאוס ומקרבי הירך.

2) לימוד סקוואט:
שלב א, מוביליזציה במשקל גוף, חלק 1 –
פיסוק ברוחב הכתפיים, תפיסת אצבעות הרגליים בכפות הידיים, התישבות בידיים בין הברכיים, וידוא הרחקת ירך בהתאם לזווית כפות הרגליים וגו ניטרלי, הרמת החזה, הרמת ידיים לפנים, עמידה. 
חלק 2 – ירידה למצב תחתי זהה עם ידיים ישרות ואנכיות לרצפה ועלייה חזרה למצב עמידה.

שלב ב', תרגול סקוואט במוט על הטרפז – תרגול ירידה ועלייה בסקוואט, בדגש על וידוא רוחב עמידה וזוויות ברכיים/כפות רגליים כנגד בודי בר או פי וי סי.
מכאן ניתן להמשיך לעבודה עם מוט.

3) וריאציות עיקריות בסקוואט ודגשים:

א. היי בר –
1. תחילת הירידה מהברכיים ולא מהירך.
2. מרפקים מתחת למוט.
3. המוט מונח על גבי הטרפז העליון.
4. הישבן נשאר "מתחת למוט".

ב. פרונט סקוואט – 
1.מוט מונח על גבי האנטריור דלטויד ומעט נוגע בצוואר (תחושת חנק קלה). אצבעות הידיים תומכות במוט להשאר במקומו, אין לסגור אגרוף אחרת לא יהיה ניתן את המרפקים כראוי.
2. מרפקים פונים לפנים ופנימה אחד לכיוון השני.
3. התרגיל מתאים בעיקר לחזרות נמוכות (עד 6) מפני שמקרבי השכמות יתעייפו מהר יותר מהאגוניסטים
בתרגיל והמתאמן לא יצליח להחזיק גו ניטרלי.
4. תחילת הירידה מהברכיים ולא מהירך.
5. ישבן נשאר מתחת למוט.

ג. לואו בר –
1. המוט מונח על הפוסטריור דלתויד ותחום במקומו כנגד משיכת המרפקים לאחור והחזה מורם מעלה.
2. עמידה רחבה להפעלת יותר גלוטאוס ומקרבי ירך.
3. תחילת הירידה בהתיידבות לאחור ולא בשבירה מהברכיים.
4. היפ דרייב: זווית ההשענות בגו נותרת כמה שיותר יציה לאורך התנועה.
אין לנסות לבצע פשיטת גו בעלייה, אלא לדחוף רק בעזרת הירכיים.

מגבלות והתאמות:

לאחר שמצאנו רוחב וזווית כפות רגליים המאפשרת שמירה על גו ניטרלי, נבחן עד כמה עמוק המתאמן מצליח לרדת. מתאמנים רבים לא יצליחו לבצע תנועה מלאה ונכונה בגלל הסיבות הבאות:1. מגבלות בטווחי תנועה
א. הבעיה: חוסר גמישות בקרסול
לרוב נגרם כתוצאה מחוסר גמישות גסטרוקנמיאוס\סולאוס או בגיד האכילס.הפתרון: הגבהת העקבים. יש להוריד את ההגבהה בהתאם לשיפור בגמישות.
עבודת גמישות סטטית ודינאמית: 1. מתיחות סטטיות וPNF עם העמסה פרוגרסיבית, בברך ישרה וכפופה.
2. לאנג' דינאמי וסטטי בדגש על ברך כפופה, לכיוון קיר, עם תוספת משקל כשצריך.
3. תרגילי פשיטת קרסול דינמיים בברך ישרה וכפופה (הגסטרוקנמיאוס חוצה את מפרק הברך).ב. חוסר גמישות באגןעקב חוסר גמישות בהאמסטרינג.

הפתרון: טווח תנועה חלקי, עד לגבול היכולת לשלוט בגו ניטרלי ו\או עמידה רחבה יותר.

עבודת גמישות סטטית ודינאמית:

בברך כפופה – דדליפט רומני עם התקדמות בטווח התנועה ועצירות איזומטריות בקצה הטווח.
בברך ישרה – פשיטת גו בספסל רומי, תוך שמירה על גו ניטרלי או לחילופין תרגול הגעה לבהונות ע"י הידיים בגו ניטרלי. תרגול דינאמי ועצירות איזומטריות בקצה הטווח.

ג. הבעיה: גמישות תקינה אך ניכר מחסור בכח לטווח תנועה מלא, גם כנגד משקל גופו בלבד:

הפתרון: 1. לג פרס עד להצלחת 8-12 חזרות כנגד משקל השווה למשקל גוף.
2. התקדמות פרוגרסיבית בסקוואט כנגד התנגדות מתאימה בטווח התנועה.

ד. כאבי ברכיים קדמיים

הפתרון: הפעלת השרשרת האחורית. משיכת הברך לאחור בתנועה. התיישבות לאחור (לואו בר סקוואט)

2. התעייפות מוקדמת של זוקפי הגו ומקרבי השכמות:זוקפי גו חלשים ניתנים לזיהוי ע"י קריסת הגו לפנים במהלך הסקוואט.הפתרון: חיזוק הזוקפים בתרגילים מורכבים הכוללים פשיטת ירך, כגון: וריאציות דדליפט, פשיטות גו וגוד מורנינג. מקרבי שכמות חלשים ניתנים לזיהוי כאשר הכתפיים נשמטות לפנים והשכמות מורחקות אחת מהשנייה.הפתרון: תרגילי קירוב שכמות כגון חתירות והרחקות אופקיות, בדגש על עצירות איזומטריות בקצה הטווח הקונצנטרי.

3. חוסר גמישות באמה ובייספס בפרונט סקוואט:הפתרון: כפתרון זמני ניתן לבצע שימוש ברצועות הרמה באחיזת המוט. אם הבעיה כופפי מרפק מפותחים מדי לביצוע תקין, אז יש להמשיך עם הרצועות בכל מקרה.אם מדובר בחוסר גמישות בשרירי האמה והטרייספ'ס, בצעו תרגילי מתיחה מתאימים. תרגיל מומלץ ביותר: מתיחת הכופפים מתחת וכנגד מוט כבד בתוך סטנד.

אותות אימון – Cueing

קיואינג לסקוואט:

1. מיקום המרפקים:
בפרונט ובהיי בר – "סנוקרת" \ "מרפקי לייזר" או "מרפקים מתחת למוט" \
בלואו בר – "מרפקים לאחור וחזה למעלה" \

הסבר מקדים: ביצוע פשיטה טורקלית סטטית יציבה.

2. תנועת הירכיים:
– הרחקת ירכיים אקטיבית בעלייה ובירידה: "פלייה" (כמו בבלט) \ "תפנה (או תחשוף) את המפשעה לפנים"
– "שב לאחור" (לואו בר)
– "שב למטה, לא אחורה" (פרונט והיי בר).
– "פלייה" או "סובב את הברכיים לאחור" מתאים לכל סוגי הסקוואט, מסייע בהעברת המשקל לעקבים ולחלק החיצוני של כפות הרגליים. בכך מסייע בהרחקת הירכיים ובשמירה על יציבות הברך.