אתם לא לבד, גם אני עשיתי מלא (מלאאאא) שטויות בתחילת הדרך:
1. קראתי שחשוב לצרוך BCAA תוך כדי אימון אחרת לא אעלה במסת שריר, אז במשך כמעט שנה הייתי מוריד בערך 30(!) גרם בכדורים (כל כדור בגודל 3 אקמולים). הדבר היחיד שעליתי בו היה בכמות הכסף שבזבזתי.
2. הדפסתי 500 פלאיירים ו500 כרטיסי ביקור. 499 מכל אחד מהם עדיין שוכבים אצלי איפשהו.
3. הייתי בטוח שפחמימות זה השטן בהתגלמותו. היום פחמימה זה אח.
4. הייתי מבזבז שעות על ויכוחי סרק עם טמבלים בפייסבוק. ואז גיליתי את כפתור הblock והבנתי שהרבה יותר פרודוקטיבי לא להשאב לשם.
5. הייתי משוכנע שאם לא אוכל כל 3 שעות, יישרף לי שריר. אפילו כיוונתי שעונים מעוררים כדי לא לפספס ארוחה ו…(התלבטתי המון אם להודות בזה אבל אם כבר, אז כבר) הייתי יוצא באמצע מסיבה (בגילאי 18-22~) כדי להוריד שייק חלבון, ואם לא היה עם מה לערבב, אז הייתי מערבב עם בירה.
6. חשבתי שבפעם הראשונה שאאמן סלב או ספורטאי כלשהו, זה יהיה הישג השיא שלי כמאמן. כיום אני אוהב יותר בעצמי, ומתרשם ממאמנים אחרים שמצליחים בכך, לגרום לאנשים רגילים, כמוני וכמוכם, להצליח. זה שונה לגמרי כשלא צריכים לדאוג לעוד דברים בחיים ואשכרה מקבלים כסף כדי להתאמן.
7. הייתי בטוח שהצלחה כמאמן נמדדת בלייקים.
8. הייתי בטוח שאם המתאמן לא יוצא מהמועדון בזחילה ושוכח את הכתובת של הבית שלו, הוא לא התאמץ מספיק. אוי וכמה שהתבאסתי כשהם לא רצו לחזור לאימון הבא…
9. נהגתי לפתוח קופסאות טונה בשירותים מיד בתום הסט האחרון של האימון כדי להספיק לאכול לפני ש"חלון ההזדמנויות" ייסגר לי בפרצוף.
10. חשבתי שאירובי יעשה אותי חולה וישרוף לי שריר.
11. לבשתי כפפות בכל תרגיל באימון. אפילו בשכיבות סמיכה.
12. נמנעתי מלעלות במסת שריר ולהתחזק באופן משמעותי, רק כי פחדתי לעבור כמה חודשים מבלי לראות את הקוביות בבטן שלי.
13. לקחתי מאד קשה תגובות של אנשים, ובייחוד של כאלה מהסביבה הקרובה, שהרשו לעצמם "לייעץ" לי "זהו אל תגדל יותר, זה לא יהיה יפה". זה קרה כשעליתי מ60 ל70 ק"ג ומ70 ל80 ומ80 ל90+. נחשו מה? זה נראה מעולה והרגשתי מעולה בכל נקודת זמן.
• טוב מספיק לדבר עלי… אילו שטויות אתם עשיתם? ספרו לי בתגובות שבהמשך העמוד.
השארו מעודכנים!
הרשמו ואעדכן אתכם אישית במייל כדי שלא תפספסו עוד מאמרים, תכניות אימון חינמיות ועדכונים חשובים: